בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי נ' אביאל

החלטה

לפני בקשת הנתבע להורות לתובע לבצע המצאה של הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם להוראות ולדין.

בתיק זה הגיש התובע תביעה כספית בסד"מ כנגד הנתבע. ביחד עם התביעה הגיש התובע בקשה למתן היתר להמצאת כתב התביעה והזמנה לדיון מחוץ לתחום השיפוט, זאת בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "הבקשה להמצאה")

ביום 30.12.2010 נעתר כב' השופט רחמים כהן לבקשה להמצאה. בהחלטתו כתב כב' השופט בין היתר כדלקמן:

" המבקש ישלח את כתב התביעה, צרופותיו ומסמכי בי – דין אחרים למען המשיב, בדואר רשום עם אישור מסירה, תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. בקשה למתן רשות להתגונן תוגש תוך 60 ימים מיום קבלת מסמכי בי – דין". (להלן: "ההחלטה").

הנתבע אשר לא ידע כי התובע הגיש את הבקשה להמצאה וקיבל החלטה בעניין, הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף בהעדר סמכות בינלאומית (להלן: "הבקשה למחיקת התביעה") בטענה שלא ניתן התר להמצאה מחוץ לתחום. בסמוך לאחר הגשת הבקשה למחיקת התביעה, פנה ב"כ התובע אל ב"כ הנתבע במכתב, אליו הוא צרף עותק מהבקשה להמצאה ומההחלטה. במכתב ביקש ב"כ התובע כי ב"כ הנתבע ימחק את הבקשה למחיקת התביעה.

בבקשה כאן, טוען ב"כ הנתבע כי מאחר שהבקשה להמצאה וההחלטה בה לא נמסרו לנתבע, יש להורות לתובע לבצע משלוח מחודש של כל מסמכי התביעה אל הנתבע וכן של הבקשה להמצאה וההחלטה. בבקשה ציין ב"כ הנתבע, כי הוא אינו מהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין לנתבע.

בבקשה טוען ב"כ הנתבע בנוסף, כי התובע שלח לנתבע את כתב התביעה אליו צרף "הזמנה לסדר דין מקוצר" לפיה על הנתבע להגיש בקשה למתן רשות להתגונן בתוך 30 יום. זאת על אף ההחלטה, אשר מורה לנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 60 יום מיום קבלת מסמכי בי- דין.

ב"כ התובע בתגובתו מודה כי עקב תקלה משרדית נשלחה לנתבע הזמנה לדין שגויה. לדבריו מדובר בטעות בתום לב. מתגובתו עולה כי לנתבע לא נשלחו הבקשה להמצאה וההחלטה וכי אלה נשלחו למשרד ב"כ הנתבע רק לאחר הגשת הבקשה למחיקת התביעה.

מן המקובץ עולה כי החלטת כב' השופט רחמים כהן קוימה בחלקה. הנתבע קיבל כאמור את כתב התביעה אך לא קיבל את את הבקשה להמצאה ואת ההחלטה בה. בנוסף נמסר לנתבע, כי עליו להגיש בקשת רשות להגן בתוך 30 יום ולא בתוך 60 יום כאמור בהחלטה.

ככלל איני מקבל את טענת ב"כ התובע כפי שפורטה בתגובתו, לפיה יש להסתפק בכך שהבקשה להמצאה וההחלטה נמסרו לב"כ הנתבע. הנתבע הנו תושב חוץ, אשר יש להניח אינו מודע להליכים בארץ. בנסיבות אלה היה על התובע להקפיד על ביצועה של ההחלטה ככתבה וכלשונה. על פי ההחלטה על התובע היה לשלוח "מסמכי בי דין אחרים" לכתובתו של הנתבע. מסמכים אלה כוללים בין היתר את הבקשה להמצאה וההחלטה. התובע לא פעל כך.

על אף האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לחייב במקרה דנן את התובע בהמצאה מיוחדת נוספת של הבקשה להמצאה וההחלטה. גם אם אקבל את טענת ב"כ הנתבע כי משרדו אינו מהווה כתובת למסירת כתבי בי דין עבור הנתבע, הרי שאין ספק שמשרדו משמש כתובת כזו בכל הקשור לבקשה שהוא הגיש למחיקת התביעה. כך למשל ברור שמשרדו משמש כתובת לקבלת תגובת התובע לבקשה למחיקה ולהחלטת בית המשפט בבקשה ככל שתהיה. הדברים נכונים גם לעניין הבקשה הנוכחית במסגרתה נתנת החלטתי זו. לבקשות ולתגובות השונות צורפו הבקשה להמצאה כמו גם ההחלטה, ולפיכך ברור שאלה הובאו לידיעתו של הנתבע. בנסיבות אלה חיובו של התובע לבצע המצאה מחדש כאמור, אין לה כל ערך, שהרי הדברים ידועים זה מכבר לנתבע.

עם זאת התובע כאמור לעיל הודה כי נפל פגם בדרך התנהלותו. עקב מחדלו זה של התובע, שכר הנתבע שירותי עורך דין על מנת שזה ייצגו בהגשת הבקשה למחיקת התביעה והבקשה להמצאה. הליכים אלה יש להניח שהיו נמנעים אם התובע היה פועל בהתאם להחלטה. לאור זאת זכאי הנתבע להוצאותיו.

סוף דבר- הנתבע יגיש בקשת רשות להגן בתוך 60 יום.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: